האומנות היפנית, קינטסוגי


  • שרה דויטש

    מביאה את מה שכתבה חברתי, ר.ס.:

    היפנים מעריכים סימנים הנובעים משימוש, ורואים בבלאי חלק מחיי האובייקט ולא רמז לסיום השימוש בו - יש בגישה הזו חמלה כלפי דברים שאינם מושלמים, וקבלה של השינוי ברוח הזמן.

    ביפן היחס כלפי כלים פגומים שונה מאוד מהתפיסה המערבית כלפי חפצים שעברו תיקון, הגורסת שאת המתוקן, שלמעשה הוא פגום, שאינו מושלם - צריך להסתיר. והסטיגמה החברתית הזו מחלחלת לכל תחומי הצריכה והפרסום כמובן - רצון תמידי שהכל יהיה חדש מהקופסה, מושלם ונטול קמט או שריטות. מה שיוצר תרבות צריכה מוגזמת, שגם מזהמת את הסביבה. וזה המסר שהחברה המערבית יכולה ללמוד מהקינטסוגי - על ידי טיפול עדין, החפץ הופך ליפה אף יותר משהיה כשהיה שלם.

    קינטסוגי Kintsugi - שפרושו המילולי הוא ״חיבור בזהב״, ונודע גם בשם קינטסוקורוי - Kintsukuroi, היא האמנות היפנית של תיקון כלים שבורים באמצעות לכה המעורבבת באבקות מטאליות - בעיקר בצבע זהב, אמנות המתייחסת באופן פילוסופי לשברים ולתיקונים כאל חלק מכובד מההסטוריה של החפץ - ולא כאל משהו שיש להסתירו.

    הטקסט הנ"ל פלוס תמונות מכאן: עריכה ע"י מנהל - לינק בעייתי.


  • מנהל מקצועות E p P E

    @א-וייס מי שמסונן בנטפרי יכול לראות שם את מה שטוב, אבל
    הדף מכיל ככל הנראה גם חומר מהסוג המזוהם, ולכן לא תרצי שאנשים
    עם סינון לא איכותי כמו נטפרי, או כאלו שאין להם בכלל ילכו לשם ע"י הלינק שלך...
    את מוזמנת להעלות את התמונות עצמם ע"י העתק הדבק.


התחבר כדי לפרסם תגובה
 

עיצוב: GolanArt

5
מחובר

2.3k
משתמשים

4.1k
נושאים

31.7k
פוסטים